קצת עלי

חולת ים. מודה.

שמי חוה ואני סקיפרית חובבת משנת 2010.

לומדת כל הזמן דברים חדשים. לא מפסיקה לשאול וללמוד בנושא. משתדלת להפליג כמה שיותר.

קצת רקע עלי: כמאמר הקלישאה – מאז שאני זוכרת את עצמי – אני אוהבת ים. איפשהו באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת (כן, אני כבר לא "ילדה"…) עשיתי קורס צלילה של שני כוכבים. בקורס היו אישה אחת (אנוכי), יחד עם עוד כשבעה גברים. לשמחתי – הספקתי אפילו לצלול בסיני בתקופה שזה עוד נחשב בטוח. נואיבה, דהב, ה – blue hole ואתרים מדהימים נוספים ש – לא נעים להגיד, אבל לעומתם, אתרי הצלילה באילת נראים קצת חיוורים.

בתקופה ההיא כמעט שלא פגשתי עוד נשים צוללות, לשמחתי – כיום זה כבר בכלל לא נדיר לפגוש צוללת (לא כזו של חיל הים 🙂 ).

בשנת 2010 עשיתי קורס סקיפרים, ונהניתי מכל רגע.

גם הפעם – אישה אחת, בקורס סקיפרים, יחד עם כ – 15 גברים. כשהוצאתי רשיון משיט, הפכתי לסקיפרית באופן רשמי והתחלתי להפליג. הייתי די חריגה בנוף.

אמנם לא הייתי הראשונה ואי אפשר לומר אפילו שהייתי "פורצת דרך", היו סקיפריות מנוסות לפני, אבל היינו מיעוט ברור בשטח (שלא לומר בים). לשמחתי – אני רואה כיצד המצב משתנה בהדרגה לאורך השנים. יותר ויותר נשים מבינות שאין מה לחשוש, ושהים לא שייך רק לגברים.

לאט לאט מצטרפות ל"קהילה" עוד ועוד סקיפריות, ואני מרגישה פחות יוצאת דופן בחבר'ה המפליגים – נהיית פחות חריגה בנוף, וזה מוצא חן בעיני :-).

אז ניפגש בים?