אתם מכירים את זה שישנם כאלו שמחכים להגעתו של כל האחד מהחגים – לאו דווקא בגלל שהם אוהבים את החג בכללותו, אלא מכיוון שהם אוהבים במיוחד מאפיין מסויים, ספציפי של החג: מנהג, מרכיב יחודי, מסורת מסויימת. משהו נקודתי שמאפיין את החג ושאליו הם מחכים משנה לשנה.
להמשך קריאה…ברוכה הבאה שנת 2019
כל שנה, לקראת אחד בינואר, אני מרגישה תחושת התרגשות באוויר. או-טו-טו מקבלים את פניה של שנה לועזית חדשה ונפרדים מזו שמסתיימת. למרות שבין 31 בדצמבר לבין 1 בינואר עוברת יממה אחת בדיוק. ממש כמו היממה שאחריה או זו שלפניה – עדיין היממה המסויימת הזו נותנת תחושה של משהו אחר. תחושה שגדלנו בשנה, התבגרנו. אולי הזדקנו. קצת כמו במסיבת יומולדת, אבל קולקטיבית.
מאז שאני סקיפרית – ההתרגשות בקבלת השנה הלועזית החדשה – גדולה עוד יותר. הסיבה: הנוהג לצאת לקראת חצות – לקבל את השנה החדש ממש בתוך מפרץ חיפה. ולמה לצאת דווקא בחצות של הסילבסטר, אתם שואלים? או! שאלה מצוינת! נסו לדמיין כיצד נראה מפרץ חיפה בדיוק בחצות עם כניסת השנה החדשה.
להמשך קריאה…